קבלת החלטות, או על הקשר בין ייעוץ לאימון

 

כשהסתיים תהליך האימון המלא הראשון שלי עם המתאמנת הראשונה שלי בתשלום, הבחנתי לתדהמתי שלמרות שהאימון כמעט ולא עסק בהחלטה שלשמה הגיעה לאימון, היא קיבלה את ההחלטה שבגללה הגיעה בלי מאמץ ובלב שלם. וזה סקרן אותי מאד.

 

שירי (שם בדוי) הגיעה לאימון כדי לקבל החלטה בעניין תחביב ארוך שנים ששקלה להפוך למקצוע. הייתה לה קריירה ותפקיד במקצוע חופשי ומקובל, והיא התחבטה אם לעזוב הכל ולהפוך את התחביב הצדדי שלה למקצוע עיקרי או לזנוח אותו לחלוטין. מיד כשהתחלנו לעבוד יחד קרו המון דברים בחיים האישיים של שירי שמשכו את כל תשומת הלב שלה, ובאופן טבעי הגיעו גם למרחב האימוני. במשך 13 פגישות כמעט ולא נגענו באופן ישיר בהחלטה שלשמה הגיעה שירי אלי. התמקדנו בהתמודדות שלה עם הבעיות האישיות שעלו.

דרך ההתמודדות הזו, התמקדנו בה. במה שחשוב לה ומעורר בה תשוקה, במה שהיא מאמינה בו ורוצה לבטא ובאופן שבו היא רוצה להגשים את עצמה בתחומי חייה השונים. בפגישה האחרונה שירי הודיעה לי שהיא החליטה להפוך את התחביב שלה למקצוע ולבנות ממנו עסק עצמאי, אבל באופן שישתלב בעסק שבו היא כבר עובדת. אז מה לעזאזל קרה כאן?

 

לא מזמן הבנתי שישנם שני דברים עיקריים המשותפים לשני המקצועות בהם עסקתי בחיי -  ייעוץ אסטרטגי ואימון אישי.

האחד הוא שאף אחד לא יודע מה באמת אני עושה. "ייעוץ אסטרטגי לחברות תקשורת והייטק" היא כותרת מרשימה, אבל במשך יותר מחמש עשרה שנים רוב האנשים שלא נתקלו בי במקום העבודה (ואולי חלק מאלו שכן) חשבו שאני עוסקת בנושאים שקשורים במבנים ארגוניים, תהליכים ארגוניים ומשאבי אנוש. אני לא. אני אפילו לא ממש אוהבת את התחום הזה.

אימון אישי, הוא כמובן מקצוע שכולם כבר שמעו עליו ומרשים לעצמם לזלזל בו, אבל קצת כמו הורות, עד שלא חוויתם תהליך של אימון אתם לא באמת יודע במה זה כרוך ואיך זה מרגיש. וגם כשכבר חוויתם תהליך עם מאמן אחד, אתם לא באמת יודעים איך זה יהיה עם מאמן אחר.

הדבר השני שמשותף לשני המקצועות הללו הוא עניין שמרגש אותי קצת יותר – קבלת החלטות.

העבודה העיקרית שלי כיועצת הייתה לסייע למנהלים והנהלות לקבל החלטות לגבי העסק שלהם. יותר מהכל יועצים יודעים לשאול שאלות, לתכנן ולבצע תהליכים שיאפשרו ללקוחותיהם לקבל החלטות מושכלות לגבי הכיוון העתידי של העסק שלהם. בעולם העסקי, כמו בעולם העסקי, מדובר בתהליכים לינאריים ורציונאליים. ניתוח המצב הקיים, הגדרה וניתוח של חלופות לפעולה, והמלצה על החלופה הטובה ביותר – זו שתביא בסופו של דבר לרווחים הגבוהים ביותר לבעלי המניות.

 

האפשרות לקחת את המסגרת המסודרת הזו לקבלת החלטות ולהשתמש בה ככלי אימוני נראתה לי בתחילת דרכי כמאמנת כהום ראן אמיתי. חשבתי שההסתכלות האובייקטיבית הזו על חלופות לפעולה תוכל לאפשר נקודת מבט אופטימאלית על מצבים תקועים, שתוביל לבסוף לבהירות ולקבלת החלטות קלה יותר.

 

בדרך ליישום של הכלי החדש שלי, גיליתי מספר גילויים מרעישים שתקעו מקלות בגלגלי כרכרת ההצלחה שלי -

 

האחד הוא שנקודת מבט אובייקטיבית לא רלוונטית לקבלת החלטות אישיות. ככל שנרצה, כמה שנתאמץ, כשאנחנו מקבלים החלטות בשביל עצמנו יש לנו אג'נדה ואותה אנחנו רוצים לקדם. האג'נדה הזו פשוטה ומשותפת לכולנו. כולנו פשוט רוצים לחיות חיים טובים יותר. כאלו שמאפשרים לנו לכבד את מי שאנחנו ולבטא את את מה שחשוב לנו בכל דבר שאנחנו עושים.

הגילוי השני שלי היה קשור ליכולת שלנו להעריך את החלופות שביניהן אנחנו רוצים להחליט. עבור החלטות לא מעטות, כל הכלים שהכרתי מעולם הייעוץ – עצי החלטות, רשימת יתרונות וחסרונות, הערכת הערך העתידי של חלופה – לא הצליחו להצביע על חלופה אחת שטובה באופן מוחלט מהאחרות. כל אחת קיבלה ציון טוב קצת יותר בפרמטרים מסויימים, ופחות טוב באחרים. במילים אחרות, החלופות נמצאו "באותה סביבה" של כדאיות בלי יתרון יחסי מוחלט.

 

עניין נוסף שהבחנתי בו היה שפעמים רבות, לקוחות לא הצליחו להגדיר יותר מחלופה אחת לבעייה אותה הם מנסים לפתור. התקיעות שלהם לא נבעה מחוסר היכולת להחליט, אלא מחוסר היכולת לראות  את קיומן של חלופות נוספות. נקודת המבט שלהם לא איפשרה את זה.

 

כאן כמעט הרמתי ידיים והודתי בכישלון. ואז הגיעה שירי. שירי, שבחרה לקחת את התחביב שלה ולהפוך אותו לקו מוצרים מוצרים חדש ועצמאי בתוך העסק שבו עבדה – חלופה שלא הייתה על השולחן בתחילת התהליך - ואותה הפכנו יחד בתהליך של הגדרת האסטרטגיה השיווקית למשהו מוחשי. אז מה באמת קרה כאן?

 

ראשית, תהליכי קבלת החלטות אישיים הם לא תמיד עניין ליניארי. לפעמים צריך ללכת בכמה דרכים צדדיות כדי ללמוד דבר או שניים על הסיטואציה. מעבר לכך, כדי להגדיר חלופות להשגת המטרות שאנחנו מעמידים בפני עצמנו יש צורך בהסתכלות רחבה יותר על הנעשה בחיינו. נקודת מבט אחת בלבד לא מספיקה.

 

שנית, כשאנחנו עומדים בפני קבלת החלטות משמעותית, אנחנו מקבלים הזדמנות "לעמוד מאחורי" הערכים שלנו. הבחירה בחלופה המועדפת כמוה כהכרזה בפני עצמינו ובפני העולם – זה מי שאני, זה מה שאני מאמין בו. כדי לקבל החלטה משמעותית, אנחנו צריכים לחקור את המקום הזה עם עצמנו. אלו חיים אנחנו רוצים שיהיו לנו? במה אנחנו מאמינים?

ומעבר לכל המילים, וכל הניתוחים הראציונליים, מסתתר הקול הפנימי. זה שאנחנו מסתירים בשלל עובדות וסיפורים, משתיקים עם קולות אחרים של "מה שצריך" ו"מה שמקובל". זה שיודע. כשאנחנו משתיקים את כל שאר הקולות, כשאנחנו מתחברים אל המקום הכי עוצמתי בתוכנו, קל מאד לשמוע אותו והוא חד והחלטי מעין כמוהו.

 

בסופו של דבר, המנהלים החדים והחכמים ביותר שעבדתי איתם כיועצת, היו בוחרים בדיוק כך. מקשיבים לעובדות, מנתחים את החלופות, ובוחרים לפי האינטואיציה. מרתק, לא?

Please reload

מחשבות שאני אוהבת

תלונות ופנטזיות

November 28, 2016

1/4
Please reload

מחשבות אחרונות
Please reload

ארכיון
Please reload

תיוגים
Please reload

© 2015 by Ayelet Sivan. Proudly created with Wix.com

אילת סיון

מאמנת אישית

Tel: 972-54-3090464